לבריאות. בית חולים אסותא, תל אביב 

בית?חולים אסותא התקשר מאז ומתמיד עם רפואה פרטית, והרבה כסף. מעין גירסה קפיטליסטית המתנשאת גבוה מעל מדיניות הרפואה הציבורית. היוזמה להקמת בית החולים - הראשון מבין שבעה הקיימים כיום בארץ - הייתה של מספר רופאים שעלו מגרמניה בתחילת שנות השלושים, כחלק מהעלייה ה"יקית" המלומדת שכבשה עד מהרה את מקומה כאליטה חברתית, וחלשה בהמשך גם על תחומי כלכלה חשובים.

המבנה החדיש שתוכנן בשנת 1934 על ידי אדריכל יוסף נויפלד, שכן בשלווה ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב, והיה מטבע הדברים מבנה באוהאוס אלגנטי אך צנוע בהופעתו. כל 72 חדריו פנו אל הים, והחצר שמוקמה מאחור העניקה למתחם צביון של בית מרגוע בסגנון אירופאי.

בשל מתקניו החדישים, בית?הספר לאחיות שהוקם לידו בהמשך, ותנאי העסקה מועדפים - בית החולים היוקרתי משך אליו את מיטב הרופאים והאחיות, ובמקביל גם את עשירי הארץ ופקידי המימשל הבריטי.

בשנים האחרונות, דווקא לאחר שחוק הרפואה התקבל בארץ, הרפואה הפרטית החלה לפרוח, ועימה גם בתי החולים הפרטיים. אחת הדוגמאות המובילות של התופעה היא בית החולים החדש של אסותא, שנחנך בימים אלה באזור ההיי?טק של רמת החייל, על גבול פארק הירקון.

משימת התכנון הוטלה על משרד האדריכלים הקנדי זיידלר, כאשר האדריכל הישראלי מרסלו ברסטוביסקי משמש כיועץ מקומי. בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות המתכננים משרד האדריכלים עמי מור, שחבר לאחרונה למשרד יסקי-סיוון.

חלוקת העבודה הייתה ברורה: משרד זיידלר טיפל במעטפת; משרד ברסטוביסקי - בתכנון ובעיצוב הפנים; ומשרד יסקי-מור-סיוון היה אחראי על השלד, החניונים, הטיפול מול הרשויות, והעיצוב של חלק מהאזורים הציבוריים

שיתוף הפעולה הזה הניב מבנה פוסט?מודרני עתיר צורות, שהיה יכול לאכלס ללא כל הסבה גם פונקציות מסחריות אחרות. הקירבה לתנועה הסואנת של אזור התעשייה התוסס יצרה מצב כמעט מנוגד לבית החולים הרגוע משנות השלושים, אם כי פיצוי מסוים לכך ניתן לראות בקירבה אל הפארק.

הבניין מורכב משני גושים המונחים האחד על גבי השני. בגוש התחתון המצופה בגרניט אדומה ממוקמים השירותים הרפואיים, בעוד שבגוש העליון המאזכר בלובנו את המבנה ההיסטורי, ממוקמים חדרי האישפוז. חלל מרכזי המתנשא לגובה שלוש קומות משמש בצדו האחד לכניסה מכיוון רחוב הברזל, עובר דרך מסדרון מרשים הנפתח לכיוון הפארק, ומסתיים בחדר האוכל של הצוות הרפואי. לאורכו פזורות פונקציות ציבוריות - חנויות, בית קפה, וחדרי סמינרים.

בקומה הראשונה ממוקמים: מחלקת הדיאליזה, שטחי המתנה למרפאות החוץ, משרדי ההנהלה ובית כנסת מפואר (איך לא).

בקומה השנייה - מחלקת ההדמיה, מכון צינתורים, מעבדות ואשפוז יום. ובקומה השלישית ממוקמים 12 חדרי ניתוח, המהווים, מן הסתם, את לב הפעילות של כל בית חולים פרטי. בסמוך ממוקם אגף הניתוחים ויחידת טיפול נמרץ, וכן אולם המתנה למשפחות, הנמשך גם אל הקומה הרביעית שבה ממוקמים 4 חדרי ניתוח אמבולטוריים המשלימים את אגף הניתוחים.

מגדל האשפוז כולל 6 מחלקות אשפוז בשלוש קומות. מרבית חדרי האשפוז (המזכירים חדרי מלון מרווחים) פונים אל הפארק, כאשר מחצית מהם מכילים מיטה אחת בלבד עם אפשרות של לינת מלווה. חדרי העזר והצוות ממוקמים בצד הפונה אל רחוב הברזל.

מבחינה פונקציונאלית, כל קומה מחולקת לשטחים הנגישים למקבלי השירות, ושטחים המיועדים למטופלים בלבד ולאנשי הצוות המשרתים אותם. ההפרדה הזאת נשמרת הן מבחינה אופקית והן מבחינה אנכית, ומתבטאת בין היתר במעליות נפרדות למטופלים, שאינם נאלצים להיחשף לעיני כל כאשר הם מועברים לצורך טיפול בחדרי הניתוח, או במחלקות האמבולטוריות השונות.

כדי להימנע מזיהום הסביבה, כל המערכות פועלות על חשמל, פרט לגנרטור, הפועל לצורך העניין על סולר, בעיקר כשאין חשמל.